השבתת רשת הפייסבוק שהתרחשה ביום שני האחרון, יצרה הדים רבים בקרב משתמשים ובעלי עסקים בכל רחבי העולם. התחושה הייתה שהעולם כאילו קפא לכמה שעות, כאשר לא הייתה גישה ליותר מ-3.5 מיליארד משתמשים לרשת הפייסבוק, האינסטגרם ו-הוואטסאפ, שכולן נמצאות תחת בעלות משותפת. חוסר אונים שליווה משתמשים רבים מכל העולם, שלכמה שעות לא הייתה להן אפשרות לתקשר אחד עם השני או לכתוב את דעתם ברשתות החברתיות השונות, הורגש בכל מקום. אבל מי שחוו את התסכול הרב ביותר מאותה השבתה הם בעלי העסקים השונים, שרבים מהם נסמכים על השירותים שמספקת פייסבוק, אינסטגרם ו-הוואטסאפ, עבור השירותים העסקיים אותם הם מספקים ללקוחותיהם, לרבות, שירות הלקוחות שלהם, מכירה, פרסום ועוד.
אחת השאלות המעניינות והמסקרנות בהקשר של השבתה זו, היא האם בעלי עסקים יוכלו להגיש תביעה נגד פייסבוק על הנזק שנגרם לעסק שלהם, בעקבות אותה ההשבתה, שנמשכה כאמור שעות לא מעטות. שכן, בפעם האחרונה שנרשמה תקלה כזו, השנה הייתה 2008, ואז כידוע היקף השימוש והאחריות שהוטלו על פייסבוק היו קטנים בהרבה, ואז גם אינסטגרם וה-וואטסאפ עדיין לא היו בבעלותה.
האם בעלי עסקים יוכלו להגיש תביעה נגד פייסבוק על הנזקים שנגרמו להם?
כשחברות ועסקים משתמשים בפייסבוק, אינסטגרם או וואטסאפ עבור שימושים עסקיים שונים, הם חותמים על כך שהם יודעים שאותן חברות לא אחראיות לפגיעה בעסק במצבים של תקלות. עם זאת, תנאי השימוש עליהן הם חתומים, לא מגבילים לחלוטין את האפשרות לתביעה נגד פייסבוק. ראשית, יש לבחון את נסיבות האירוע ואת השתלשלות האירועים שגרמה לתקלה, שפייסבוק הודתה בקיומה. למעשה, השאלה המשפטית המרכזית שצריכה להיבחן במקרה זה, היא האם פייסבוק יכלה למנוע את התקלה שנגרמה? והאם הנהלים שסיגלה לעצמה מבעוד מעוד היו מחמירים מספיק בהתבסס גם על האחריות הכבדה שמוטלת עלייה, כאשר מספר עצום של עסקים בכל רחבי העולם מתבססים על שירותיה. על פייסבוק יהיה להוכיח שהנזק היה בלתי נמנע ושלא היה לה שליטה עליו.
בהנחה שיוחלט שפייסבוק יכלה למנוע את התקלה, אותם עסקים יצטרכו להוכיח את היקף הנזק שנגרם להם. כאמור, עסקים רבים נשענים על השירותים השונים של פייסבוק, ולקוחות שלא מקבלים מענה מיידי בגלל תקלה כזו או אחרת עלולים לעזוב ולהסב נזקים כספיים לאותם העסקים. השלב הראשון שכל חברה או עסק שנפגעו צריכים לעשות, הוא לתעד עד כמה שאפשר את היקפי הפגיעה, פניות של לקוחות שלא נענו, אובדן הכנסות מרכישות אונליין וכל נזק ישיר ועקיף שניתן לכמת אותו.
לא הרבה חברות מודעות לכך, אבל במקרה של נזקים, ניתן גם להגיש תביעה ייצוגיות כנגד פייסבוק בבתי המשפט בישראל, שכן בהחלטה שהתקבלה באוגוסט 2020 ע"י ביהמ"ש המחוזי בת"א אושרה הגשת תביעה ייצוגית, שהגישו 2 משתמשי הרשת החברתית שעמודם הושבת, ללא התראה וללא אפשרות לערער על כך. אם עד אותה ההחלטה הגישה הרווחות הייתה שלא ניתן לתבוע את פייסבוק בגין סכסוך עסקי אלא בקליפורניה בהתאם לתנאי השימוש שהציבה פייסבוק, ההחלטה הזאת קבעה, כי היות ומדובר בשירות שמספקת פייסבוק שעיקרו אישי יש לראות בתובעים כצרכנים של פייסבוק ולא משתמשיים עסקיים.
באותו פס"ד, כבוד השופט רחמים כהן, הדגיש את פערי הכוחות בין ענקית הטכנולוגיה פייסבוק לבין המשתמשים שלה, וסבר שבגלל אותם פערים השניים ראויים להגנות החקיקה הצרכנית.
גישת בית המשפט, שהציג גישה פרו-צרכנית, בפס"ד זה, מתכתבת עם הלך הרוח בישראל, ארה"ב והעולם כולו, שקורא להגביל את הכוח העצום שצברה לה פייסבוק בשנים האחרונות, שהיא כבר מזמן הרבה יותר מענקית טכנלוגיה ויש לה כוח רב.
כמובן, שהשירותים שמספקת פייסבוק שרובם בחינם, מסייעים לעסקים לקדם את עצמם, לשגשג ולהגיע ללקוחות רבים ולהשיא רווחים. עם זאת, ביהמ"ש קבע בעקיפין כי ראוי להטיל עלייה אחריות מפאת כוחה ומעמדה.
נקודה נוספת יש לתת עלייה את הדעת היא מדוע השירותים השונים של פייסבוק, אינסטגרם ו-וואטסאפ נסמכים על אותם שרתים ומדוע הן אינן יחידות עצמאיות שלא תלויות אחת בשנייה. שכן, תלות זו יוצרת מצב בו לקוח שמקדם את העסק שלו באמצעות האינסטגרם צריך לשאת בנזק אם השרתים של פייסבוק נפלו, חברה שהוא כביכול לא התקשר מולה ולא צורך את השירותים שלה.
המעורבות החברתית של צרכנים גוברת, ויותר ויותר שאלות משפטיות עומדות על הפרק
בשנים האחרונות המעורבות החברתית של צרכנים ובעלי עסקים, הולכת וגוברת ואנו עדים ליותר ויותר צרכנים ובעלי עסקים שמבקשים להגיש תביעה נגד פייסבוק על הפסקת פעילות של דפים עסקיים ואישים, שיימינג ברשת או אפליה כזו או אחרת. מגמה זו שצפויה להמשיך וללוות אותנו בשנים הקרובות, מעלה לא מעט שאלות משפטיות מעניינות, שבית המשפט יצטרך לתת עליהן את הדעת. בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עו"ד מקצועי ומנוסה, שיש לו ניסיון בכל הקשור בהתדיינות מסחרית בבתי המשפט וידע בכל הנוגע למשפט הטכנולוגי והתנהלות מול ענקיות טכנולוגיה כמו פייסבוק.
אין האמור מהווה ייעוץ משפטי או חלופה לשירות משפטי המתאים לצרכים של כל אדם וחברה. מוצע כי כל גוף יבדוק ויבחן את מצבו הפרטני עם אנשי מקצוע, בטרם יקבל החלטות.
